בס"ד

יאק 5# – שלב החישובים / אסי שלם

עזבו לרגע את המשחקים הקרובים, אם הכלבלב פצוע או לא(רמז…הוא תמיד פצוע ובסוף משחק כשצריך) כרגע מסתכלים על הטבלה ומתחילים לעשות חישובים.

ה'ראש בראש' כרגע הוא על המקום השני. היריבה- שיקגו. כמה סיבות לנצח בקרב הזה:

1. יוקרה – בלאט מאמן 'רוקי' ויש משמעות למיקום שלו ולמאזן הניצחונות(לעשות מעל 50 ניצחונות בעונה הראשונה והלא פשוטה הזו, בהחלט הישג).

2. יתרון ביתיות בסיבוב השני- נכון שזה בסך הכך משחק אחד, אבל להתחיל בבית מול הבולס נותן יותר שקט לניצחון מאשר בחוץ.

3. ביטחון- סדרה של הפסדים יוריד במעט את הביטחון. לא משמעותי, אבל במידה שמדובר בסדרה צמודה לכל נתון קטן תהיה משמעות.

הנה כמה סיבות לא לנצח בקרב הזה:

1.  זהות היריבה בסיבוב הראשון. האופציות: מיאמי, אינדיאנה, ברוקלין, בוסטון. למרות הקשיים של מיאמי עם הפציעות נראה שהיא המסוכנת ביותר. לברון עם קשיים רגשיים, ההייפ במיאמי במשחקי החוץ שידחוף את ההיט לתת פייט עיקש ודוויין ווייד. הכוכב הכי גדול אחרי ווסטברוק שנמצא אצל קבוצה המדורגת במקום 7-8 בפלייאוף.

אינדיאנה, במידה וג'ורג' יבצע 'קאם באק' מלחיצה עוד יותר. יש לה גובה, רכז מצויין וג'ורג' בכושר זה אומר הגנה סבירה + על לברון וסקורר שייתן 20 למשחק. הקהל הצהוב לא יוותר לרגע והמשימה לעבור את הסיבוב הראשון במינימום משחקים ומאמץ לא תצלח.

'ירידה' למקום 6 כנראה ותבטיח את מילווקי הנוחה.

2. לשרוף קילומטראז' מיותר. חישוב הדקות בשבועות האלה קריטי במיוחד. שומפארט ולאב כרגע בחוץ. לברון, קיירי, לאב וסמית' עם ממוצע של יותר מ30 דק' לערב זקוקים למנוחה שאין. הפלייאוף מתחיל ישר אחרי סיום הליגה. זה הזמן לתת למחליפים לשחק, פרקינס ושות' ישמחו לשפר ממוצעים לקראת הפלייאוף.

 אני הייתי הולך על דרך ביניים(מי אמר פופוביץ'):

מצמצם את הדקות של הכוכבים ב20% לערך. גג 25 דק' לשחקן וברגע של זיהוי משחק "גמור" מוריד ישר את השחקנים החשובים לספסל. נכון שנראה מייד את מנחם יוצא בכתבות נאצה: "בושה וחרפה, הפלאח בוגד בכל האוהדים שקנו כרטיס וראו את איירס פותח בחמישייה עם הRED MAMBA במקום לראות את דאנקן ופארקר". אבל מנחם לא מעניק תארי NBA מלבד חולדה ועכברוש. דיוויד מוותר על אלה ומעדיף את גביע 'לארי אובראיין'.